עמוד הבית > טור שבועי > טור שבועי 7

קוראים יקרים,

היום נדבר על "אגו". מושג שמשתמשים בו ללא הפסק ומתחבטים רבות על קיומו. עיתים מתארים אדם עם "אגו" כגאוותן ומתנשא, אך האמת היא שה"אגו" הנו ארגז כלים לא קטן שעומד לרשותנו למען למידה אין סופית, אם רק נזכור שאנחנו האחראים עליו והוא עומד לשרותינו ולא להפך.

במסע שלנו בחיים, ישנו שילוב של גוף ונשמה. של פוטנציאל בלתי נלאה ושל זיכרון שלם במאגר הדי.אן.אי. של הגוף ושל הנשמה. כשהכול טבוע בו זמנית במוח ובגוף, בהכרה ובתת ההכרה, עד לרמה של התא, ואף בא לידי ביטוי במה שנהוג היום לכנות כהקשר של גוף ונפש.

כל רגש "נמוך" למעשה, קיים באגו. כעס, פחד, שפיטה, קנאה, וכד'..

יש הסבורים בטעות שיש צורך לבטל את האגו, אך האם נבקש למשל לבטל את יד ימין או את רגל שמאל? האגו הנו חלק חשוב באישיותנו. דרכו ניתן ללמוד רבות על עצמנו ולהתפתח. כעס למשל מסמן לנו תמיד שחלק בתוכנו אינו מאוזן ודורש החלמה ואיזון. כאשר אני מגיב בכעס, אני מופעל על ידי השתקפות של אדם או מעשה שמעוררים בי אמונות דומות על עצמי, שלא נוחים לי להתמודדות. אותן אמונות מודחקות שמאלצות אותי להחביא את קיומן כמה שיותר. מצב שיסכן את חשיפתן, מול עצמי או מול הזולת, יגרור אותי לתגובה והתגוננות ויעוררו בתוכי כעס רב מעצם הגילוי. במילה כעס ישנן האותיות כף וסמך המרכיבות את המילה כס , ובאמצע האות עין . בזמן הכעס אין בנו "עין בהירה" ולא חיבור שלנו "לכס המלכות". אנחנו מופעלים, המושכות נשמטים מבין ידנו וכך האגו מולך.

במצב מודע, נזהה שמשהו עובר עלינו, אולי מול "טריגר" מסוים, אך לא באשמתו. יש בתוכנו מוקש שאותו אדם הפעיל. אם לא היה בתוכנו מראש אותו מוקש, לא היינו מתפוצצים.. אותו אדם הפנה את תשומת ליבנו לחסימה שיש בידנו לבחור היום לשנותה מעצם החשיפה. במודעות גבוהה, אף נודה לאותו שליח שעזר לנו להשתפר.

דומה לכך הוא הפחד. הפחד הנו מנגנון אזהרה המאותת לנו "שימו לב"!

במידה וקראנו את המסר, ניתן לשחרר את הפחד ולהחזירו למקום, לממדיו הטבעיים. דומה הדבר לקבלת מברק. אין צורך להשאיר את השליח בבתינו למשך חודש שלם.. אדם שהפחד משתלט עליו, הופך להיות במצב קיומי חרד, מתגונן וללא אפשרות להתבונן נכון על המאורעות. בפחד ישנו "פה אחד", כאילו והפחד שיתק אותנו למסר אחד שבא מתוך אותו מצב ואין אנו מסוגלים לקבל היגיון של אפשרויות ופתרונות שונים למצב. שוב, במידה והמושכות בידנו – הפחד הנו שומר הסף שלנו, באם שמטנו את המושכות, האגו מנהל אותנו.. והפחד הרי נועד לתפקיד אחד, רק על מנת להפחיד.. עלינו, מתוך מצב של מודעות, לזהות את המסר ולפעול באומץ ובאמונה, לכלכל את הנתונים ולבחור בחכמה את התגובה. לא התבקשנו להפסיק לפחד או לכעוס, אלא רק לנהל את רגשותינו מוויתור על שליטה, מקבלת המצב ומאמונה ביכולתנו ליצור את התשובה הנכונה. להקציב זמן לתחושה האוטנטית ואז לפנות להתמודדות ומצב של יצירה.

גם קנאה הרי מלמדת על מצב של הערכה עצמית נמוכה. כאשר אינני בטוח בעצמי, כאשר קיימים בי רגשי נחיתות, ארגיש מאוים על ידי מצב או אדם שאחוש שמגמדים אותי או מאיימים עלי באופן כלשהו. אבהל מעצם הזיהוי על היותי במצב של חולשה ואחוש חסר ערך ולא בגובה העיניים. מצב של קנאה מחייב את האדם לבדוק את רמת הערך האישי שהוא שרוי בו. ומהווה הזדמנות להעלאת הביטחון העצמי והאמונה.

אדם שלא בוטח בבת זוגו למשל ומרגיש מאוים מול לבוש סקסי שהיא אוהבת ושאולי מושך מבטים, בעצם אינו בוטח בעצמו. אם היה מרגיש שווה ובטוח בהיותו הפרטנר המועדף עליה ובעל ביטחון בעצם היותו הבחירה שאתו אותה אישה חוזרת מאושרת הביתה, לא היה זקוק לאותו רגש של קנאה. הוא היה גאה שהאישה שאתו שווה ונהדרת בדיוק כמוהו. כמובן שניתן תמיד לבקש מבני זוגנו להתאים את עצמם ולהתחשב ברגשותינו, אך לא ממקום נמוך של קנאה אלא ממקום בונה, מתוך ערך. כך שבארגז הכלים המופלא של ה"אגו" קיימות מתנות יקרות ערך עבורנו, אם רק נלמד לנצלן כראוי ולא להפוך לקורבנות של אותו מקום שבעצם שייך לנו והוא בערמומיותו, למד לנתב אותנו לאותה נקודה, שבה נחוש אסירים של אותם מצבים שמשתקים אותנו ומאפשרים לו לשלוט. -אמונה או פחד. זהו שם המשחק.

 

שאלת הקוראה שפנתה אלי השבוע מתייחסת לשני הביטים. האחד מצב של קושי בתחום האישי – לאן הוא מוביל ואיך הוא מתפתח והשני, כפועל יוצא: עתיד הזוגיות. אכן קוראה יקרה, מצבך לא פשוט בימים אלו. מדובר על מצב שקודם כל מחייב אותך לשחרר את השליטה והצורך שלך בלנתב את המאורעות, אלא רק לקוות שדברים מסוימים יפעלו בדינאמיקה שלהם ושל החיים ושהזמן ידבר. מראים שיש מצב של רגשות שהופנו היום דווקא לכיוון שמנסה להתכחש לתחום הרגשי. ישנו מצב של שפיטה ואולי אפילו מחשבה על גורמים חיצוניים שקשורים במשפט.. אישי או פורמאלי.. מצב מעין זה עיתים נראה כארוך ובעייתי, אך זהו גם מצב של למידה גבוהה, כל אחד על עצמו ויש המלצה להתייחס ולהתעמק בתובנה שבחרתי היום להאיר במדור ולשאוב ממנה תובנות. יתכן מצב של נסיעה קצרה לצורך מחשבה, אך גם כאן מה שבולט הנו מצב של עיכובים קטנים ומכשולים. ישנו מצב של תקיעות, כאילו אף אחד אינו יכול לצאת מהבוץ בכוחות עצמו, יש המלצה לפסיביות מתוך אמונה ולא מתוך חולשה, ולמידה. יש לציין שישנו גם היבט חיובי, של אדם חיובי ושל שמירה והגנה ואפשרות לשינויים. אך גם כאן יש צורך להבין שהזמן הנו הפתרון ההכרחי ושהשיעור הגבוה הזה שיצרתם, דורש אותו. בקשר לזוגיות, לא כתבת לי באם יש לך ילדים, אך תחום זה נראה כבעייתי וכחלק מאותו פאזל מסובך היום. יש או היו אפילו מחשבות נוספות בתחום ההיריון. נדרשת אולי עבודה שתהיה יותר מכוונת ואפילו חיצונית, כייעוץ או טיפול זוגי, דבר המומלץ כיוון שכעיקרון שוב, ישנו היבט חיובי של הגנה ושמירה, דבר המצביע על יכולת התמודדות וניסיון לתיקון המצב. גם כאן יש להדגיש את הרגשת המצב התקועה של כל אחד משניכם, ומתוך כך את תחושת העיכובים והמכשולים, אך יש גם היבט המצביע על עוצמה זוגית ואולי מצב של נסיעה יכול להיות הזדמנות למחשבה ובחירה חדשה. העיקר לא להיכנס לחלומות ואשליות אלא להתמודד ולקחת אחריות על הבחירה והמעשה שיבוא בהתאם, גם בפיזי. בהצלחה.

עד כאן הפעם, בברכת אור ואהבה, שלכם – דרור.

 

 

 

תוכן פעילויות  
חדשות ועדכונים  
הרצאות וערבי חוויה
גלריות וקטעי וידאו  
מאמרים
טור שבועי
תפילה  

פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים