"כשהאני פוגש את עצמי"


הרצאה מבוא לסדנה כשה"אני" פוגש את "עצמי"
מודעות עצמית – רוחנית – מעשית
מאת: דרור משולם

מהי מודעות עצמית?
מודעות מאפשרת לנו לחוות את כל תחומי החיים, תוך כדי הבנת ההיגיון המכוון את הדברים שאנחנו יוצרים.
כל מצב שיצרנו בחיינו, הינו תוצאה של מעשה שעשינו. הכול יצירה שלנו, גם אם איננו מזהים את התהוות התהליך.
זיהוי הסיבה שהניעה אותנו לבחור בכל מעשה, הינה לקיחת אחריות להבנה, של מה מניע אותנו – אמונה או פחד.
כאשר אנחנו מודעים לסיבות למעשינו, אנחנו יכולים לכוון במודע את הבחירות הטובות ביותר עבורנו, להגשים במעשים וליצור תוצאות בונות ומשרתות - בצורה המועילה ביותר את בחירותנו.

אדם מודע יבין מה קורה לו בכל רגע, מהי הלמידה עבורו ואיך יוכל לנווט את מעשיו בצורה הנבונה ביותר מול כל מטרה.

מהי רוחניות ?
רוחניות הינה פילוסופיה המציעה אלטרנטיבה לחשיבה המקובעת, מתוך מקום רציונאלי ו"מדעי" כביכול. לפעמים אדם צריך ללמוד לסמוך על עצמו, להרגיש, לאפשר ולהאמין ביכולותיו גם אם הדרך מבקשת ממנו לוותר על שליטה, לשחרר את ה"אישורים" ו"תעודות הביטוח" ורק להאמין ביכולותיו, בתהליך או בחיים עצמם. לשם כך צריך להעלות את ההערכה העצמית האישית. לבדוק את מערכת האמונות שלנו.

מהי מערכת האמונות?
מערכת האמונות מתגבשת מתוך אין ספור חוויות שחווינו. חלקן טובות, חלקן טראומטיות עבורנו, או שיצרו כאב, השפלה כישלונות וכד'. מערכת האמונות מושפעת גם מחינוך, הזדהות, סביבה, ומסקנות שנוצרות כפועל יוצא מתוך כל אלו. כאשר אדם יחווה רגשות שליליים -לדוגמא: הורה שיטיח בבנו ש"ממנו לא יצא כלום" בשעת כעס, יכולה הפגיעות לפתח בו הרגשה פנימית של כישלון ופחד מהצלחה. מה שיביא אותו למשל לגדול אל תוך דפוסי התנהגות של פחד מהצלחות – משום שהאלטרנטיבה להצלחה הינה כישלון. ומה מצב שכזה יזכיר ויעיד שוב עליו? זה הופך להיות הפחד הגדול ביותר עבורו וכל התנהלותו מול אתגרים תנוהל ע"י הפחד.

כיצד ניתן לזהות זאת?
המוח שלנו מורכב מכמה רבדים. בניהם ההכרה ותת ההכרה. הרבה מהפגיעות שחווינו מודחקת לתת- ההכרה ומאוחסנת שם על מנת "לחסוך" מאיתנו את הכאב. אולם עצם היותה מודחקת, לא שולל מאיתה את היכולת "לנהל" אותנו ללא ידיעתנו ולגבש מערכת אמונות שלילית מעצם מהותה. אותן אמונות יקבעו את איכות חיינו. הדרך להעלות את הזיכרון מתת ההכרה למודע, הינה הדרך להתבונן בחוויה מתוך אותה מודעות מעשית, תוך כדי יצירת חוויה מתקנת, על מנת להטמיע אמונה חדשה  חיובית – הפעם במודע –  מתוך העלאת הערך העצמי – הגבוה.

מהי רוחניות מעשית?
הרוחניות ההופכת מתיאוריה למעשה. מפילוסופיה לדרך חיים ואשר מציעה "ארגז כלים" של תרגילים לזיהוי ה"באגים" הקיימים בתוכנו ו"תכנות" מחדש של כל אותן חסימות. בדיוק כשם שנפרמט מחשב מכל הווירוסים שהצטברו בתוכו. טיהור מערכת האמונות. העלאת הערך העצמי. האמונה ביכולותינו, בזכויותינו, בהיותינו ראויים והאפשרות להכיל את ההצלחות שאנחנו מציבים כמטרות ויעד.

מדוע זה חשוב? אין אפשרות להצליח גם שלא מתוך מודעות?
כאשר אדם מתנהל מתוך אותן החסימות, יכולת התמרון שלו מוגבלת. כל עוד הכול יתנהל על מי מנוחות, או שהאתגרים לא יאיימו, יתפקד וייצר הצלחות. אבל כל דבר שיזכיר לו את החסימות שבתוכו, ישתק את תפקודו ויעביר אותו לדפוסי התגוננות מתוך הפחד. כמו מוקש שקיים בתוכו והתפוצץ כשעלו עליו, או כמו יבלת שדרכו עליה ויצרו תגובה מתוך כאב. לדוגמא: - מנכ"ל חברה מצליח שה"קבלות" על הצלחותיו אינן מוטלות בספק, אך ייתכן שהמניע למעשיו הינו דווקא תחושת ערך נמוכה. שהוא לא מספיק טוב, ראוי, מוכשר. או שהתחושה שמלווה אותו, שתמיד הינו מאכזב.. הדבר ידחף אותו לספק לעצמו אישורים. להוכיח שהוא דווקא כן מוצלח. כן בסדר. לא מאכזב. כל עוד הכול יזרום עבורו ללא תקלות – אכן יספק את ההוכחות ואת ה"שקט המדומה" בתוכו. אבל כאשר תזדמן סיטואציה מאיימת, פה הכול ישוב ויתנהל מתוך האמונה השלילית. החסימה. הפחד. המוקש שיתפוצץ.. והפחד מכישלון - שיזמן אותו כנבואה שמגשימה את עצמה. תדר מושך תדר. דומה מושך דומה ולכן יש חשיבות לכך שהמניע יהיה אמונה בעצמנו ולא פחד.

בסדנאות ובהרצאה ישולבו נושאים וחלקים המשקפים את מגוון האפשרויות המרכיבות את היכולת שלנו לזהות ולהחלים את אותם חלקים מעכבים.

ה"שקר האישי" – אותה אמונה-שלילית בסיסית ומובילה בתוכנו

טיפול ב"ילד הפנימי" – חוויות טראומטיות שנחקקו כחסימה רגשית בתוכנו

"צד גברי/צד נשי" – החלקים האקטיביים והפסיביים בדפוסי ההתנהגות שלנו

תהליכי סליחה והחזרת כוח – מדוע חשוב לשחרר מעורבות רגשית מתוך פגיעות. השפעתה השלילית.

השתקפויות – מה קורה בתוכנו מול מצב שלילי שמשתקף ע"י הזולת. כנאמר "הפוסל במומו פוסל"

זוגיות

הצבת מטרות ויעדים

הצלחה

כסף

ועוד..

השיחה זורמת בקלילות. באופן מעמיק ומרתק, בהומור, תוך כדי הקשבה לקהל המאזינים, שיתופם ומתוך דינאמיקה פעילה המעניקה טיפים ודוגמאות להטמעת רעיונות אלו בחיי היום יום.

מתאים לערבי חברה. השתלמויות. קידום מקצועי. ערבי גיבוש. אירועים פרטיים: מסיבת רווקים/ות. ערבי העשרה וחוויה וכד'

הרצאה זו הינה בסיס, במידה ויש רצון, לתהליך מעמיק יותר המעניק עבודה אישית כתהליך לימודי להקניית רעיונות אלו למשתתפים. כדרך חיים המעניקה כלים להגשמה אישית, הצלחות וצמיחה בכל תחום בחיינו.

הסדנאות הינן תהליך של 10 מפגשים שבועיים בני כ-4 שעות כל אחד, המתרגלים דרך חיים נרכשת, ליצירת מציאות מאוזנת ומאושרת. הגשמת מטרות בכל תחום וצמיחה אין סופית כמציאות ויעד.



ברוכים הבאים לסדנא "כשהאני פוגש את עצמי"

בכל אחד מאתנו, קיים המקום השלם, המכיל את כל החלקיקים הדרושים לנו על מנת להפוך את חיינו למלאים ופוריים. זיהוי המקום הפנימי שלנו, ההתחברות למקור העוצמה האישית והפיכתנו לחברים הקרובים ביותר של עצמנו, מאפשר לנו להפוך לאנשים מודעים יותר, אוהבים ומלאי אושר פנימי,
על עצם קיומנו. כולנו אחד. בכל אדם ישנו הכל
וקיים היחיד. אנחנו הננו השורש והמקור,
 הבסיס לכל תפישה או מעשה שנבחר לחוות, ל"טוב" או ל"רע"..

על מנת לגשת להבנת אמת זו, אנו זקוקים לפני הכל
לחוות את עצמנו בקבלה גמורה, להכיר ביכולות הבלתי מוגבלות שלנו, לזהות מה עומד בנינו ובין הגשמתן ובעיקר ללמוד לכבד, לאהוב ולטפח את מה שהכי יקר עבורנו ואותו לפעמים בזרם החיים הזנחנו:
את עצמנו . היהדות למשל מתמצתת את עיקרי התורה בתובנה החכמה :

               "ואהבת לרעך כמוך" !
             
בעולם מודע יותר ומחפש תשובות כפי שנתמזל מזלנו לחוות היום, בחרנו להפוך חלק מתהליך, אשר מבקש להבין (ולהזכיר) את כל הידע המכוון והמדייק עבורנו, על מנת להפוך ליוצרים הראשיים של חיינו.

הצעד הראשון לקראת הגשמת המשימה המרתקת הזאת הנו הבחירה המודעת. רק מתוך בחירה אמיתית
ניתן לחוות אחריות ליישום, מתוך שמחה וחדוות היצירה. רק מתוך התובנה שמגיע לי הטוב ביותר,
נוכל לקדם את עצמנו לאפשרויות הבלתי מוגבלות לנו
במסע החיים. לא לפני שנזהה ונקבל את עצמנו כפי שאנחנו.
ללא שפיטה, ללא חרטה ובעיקר ביושר היכול לנבוע רק מתוך רגשי אהבה. הרי הכל נוצר עבורנו על מנת שנבין, שנלמד, שנחווה ונבחר. אין מקריות ואין "סתם", לכן לכל דבר ישנה סיבה  וישנו מעשה ותוצאה. ולכן בכל דבר קיימת חשיבות ולמידה. עלינו לשאוף להתבונן פנימה ולהבין מה מוביל אותנו, מה מניע, מה מפעיל.. מה הפרי של מעשינו ומאיזה שורש הנו צומח. לזהות, לקבל, לשנות וליצור.

אם לא נדע מה אנחנו רוצים, איך נבקש ?
ואם לא נבקש, איך נוכל לקבל ?

בכל לידה יש את ההתחלה וגם את הסוף.
אחד הדברים אשר מלווים אותנו כצל ומקבעים אותנו לאורך מסענו בנתיב החיים, הנו המוות.
אותו פחד מוות בסיסי מלווה בחרדה מהבלתי נודע: מה יהיה, איך, למה ולכמה זמן..
כל מה שהפחד יכול לעורר בנו, כל אחד ומקומו הוא, מתעורר לחיים מול אותו פחד בסיסי מהלא נודע. מהמוות, או ברבדים אחרים מסוף, משינוי, מהתחלה חדשה ומאובדן..

שחרור אותה חרדה קיומית, מביא אותנו לחוויה. לשליטה, דרך בחירה על ויתור על שליטה ומכאן ליצירה.
רק התובנה שכל מה שקורה לנו הנו תוצר של "מעשה ותוצאה" ושאת כל אותם מעשים ביכולתנו לנתב לתועלתנו, אם נזהה מהו השורש המוביל אותנו למעשה – מהי הסיבה?, הזיהוי מביא אותנו למקום של יצירה ממקום מאוזן.(ויתור על שליטה מאפשר לנו להקצות את כל המשאבים לשחרור החסימה ולא להיתקע בהצדקתה..).

לכל דבר בעולם הרוחני יש דבר והיפוכו,המביא את האיזון.
בכל לידה קיים הסוף שחיבר אל ההתחלה. איך נוכל להעריך את מה שמוקצב לנו ולא נקבל אותו כמובן מאליו, אם לא נחווה את הזמניות ?  איך נדע מהו טוהר אם לא נכיר     טומאה ? איך יהיה בנו האור, אם לא נזהה את החושך  ?.. כל דבר על מנת להיות מאוזן,חייב להתקיים מדבר והיפוכו,כמו יום ולילה, כמו אור וחושך. משתי הקצוות אשר מרכיבות את השלם, מחוויה ותובנה המאפשרות לנו לבחור.

כשנגיע לרגע האמת ונתבונן אחורה אל חיינו במבט סוקר, מה יהיה נכון לנו כחוויה מספקת ? ההכרה שעברנו חיים שביכולתנו לסכם כפוריים ומלאים, מלאי סיפוק והצלחות ?.. או שיצרנו החמצה ?..

עם הגענו לעולם מתוך אותה הוויה טהורה, פתוחים לחוויות חדשות, סקרניים, מלאי חיות מעריכה ואוהבת...
ללא עכבות של מוסכמות, אילוצים, או לחץ חברתי וכד', הננו זורמים כפי שמהותנו הבסיסית מצפה מאתנו:
מתוך החופש להיות עצמנו, מתוך חוויית הרגע, ההווה.  מסע החיים בעצם "מקלקל" וטורף לנו את הקלפים, בדיוק על מנת שנוכל אנו כיוצרים של חיינו, להתחיל במלאכה אשר לשמה הגענו לעולם העשייה : להפוך ליוצרים של חיינו מתוך בחירה, שמחה, מודעות ואהבה.

על פי חכמת הקבלה, נשמה בוחרת לה את תנאי הקיום שלה בגוף הפיזי.  לאן להתגלגל, אצל מי להיוולד.. כל זאת על מנת לאפשר לה להיות חשופה לגירויים שיעצימו בה את הלמידה. תאמרו, יש מידה של אבסורד בתהליך. מצד אחד הנשמה בוחרת להיוולד אל התנאים אשר יספקו לה את צרכיה ומצד שני דווקא אותם אלה שנבחרו לתפקיד זה מקשים עלינו על יישומה של המשימה אותה בחרנו. -הורים, חינוך, מצב כלכלי, חברתי, מנטליות, דת, אמונה וכד'...
שימו לב, רק על ידי החוויה של המקומות הטעונים אצלנו, נוכל לזהות את הדרוש תיקון. איך נדע מהי אהבה אם לא נחוש בקיומה של שנאה, איך נהנה מתחושה של שייכות אם לא נחווה את הנטישה?
איך ננצל את ה"אגו" לתועלתנו,אם לא נזהה את המצבים המזיקים לנו שנוצרים מתוכו ונבחר לשנותם ?.. איך נבחר להפסיק לשפוט את האחר, אם לא מתוך ההבנה שהכל שלנו? שכל מצב או אדם מולנו, משקפים לנו את המקומות הטעונים איזון בתוכנו.

על מנת לבחון את דמותנו הפיזית עלינו להתבונן במראה. על מנת לזהות את ה"אני" הפנימי שבתוכנו, עלינו להציב מולנו מצב או אדם שישמש כמראה אנושית עבורנו. כל מה ש"יפעיל" אותנו, שיגרור תגובה לא נעימה או כעס, הנו סימן עבורנו לזיהוי המקומות המבקשים טיפול להחלמה ואיזון בתוכנו.  אין זה קשור לאדם שממול, אשר לצורך העניין משמש כמראה. הכל שלנו, הכל יצירה שלנו ומכאן ביכולתנו האישית בלבד לבחור לשנות את המקום המעכב. ביכולתנו לבחור אחרת ולשנות את המצב התקוע מתוך הזיהוי, בקבלתו ללא התגוננות,ועד למידה, תובנה והחלמה.

אין מקום בחיינו המוגדר כ"עונש" ועל כן אין מקום לחרטה, רק ללמידה. אין צורך בכעס,  כעס הנו רגש לגיטימי המשמש לנו כאיתות למקום שעלינו להחלים. כל עוד אנחנו משתמשים בכעס כלימוד, הרי שזיהינו עוד שלב בזרימה המתפתחת. כעס מורכב מהמילה :
כס ומהאות עין. אין בנו בזמן הכעס את החבור לכס המלכות ואין בנו עין בהירה.
כשם שפחד צופן בתוכו את המשמעות של פה-אחד.אותו מנגנון אזהרה  אשר סוגר עלינו עיתים בתחושות של חרדה, את היכולת לבחון גישות חדשות של מודעות ומשתק אותנו, כמו רק על פינו(מתוך הפחד)יישק דבר.. והפחד הרי נועד רק על מנת להפחיד..ביכולתנו לוותר על
הפחד, כמו שבאפשרותנו לבחור לא לכעוס.. לשם כך עלינו לסלוח. רק הסליחה תשחרר אותנו מפה אחד ותחבר את עיננו לכס המלכות. הסליחה הנה לפני הכל שחרור אשר נוצר עבורנו, ומשמשת כהחזרת כוח.
כל מצב אשר חווינו, קשה ככל שיהיה, כמו כל אדם אשר "גרם לנו" לבחור את התנהגותנו, אינו מצדיק מצב של אשמה וחרטה. עלינו ללמוד להתבונן על המציאות ממקום של בחינה מול מה שהרווחנו מתוכה, ממקום של למידה ולא דרך המקום המגמד. (מתוך מערכת האמונות שלנו). עלינו לפני הכל, לסלוח לעצמנו.

בכל פעולה שעשינו קיים ממד של  בחירה. יצירה וזימון..
אפילו אם המשמעות נסתרת מבינתנו, עדיין קיים המקום המאפשר, "הסכמנו" להיווצרותו של אותו מצב. מן הסתם היו גם לא מעט רמזים וסימנים בדרכינו שהצביעו על כיוון התהליך..      

ההתנהלות בתוך מסע החיים דומה לעיתים להליכה ב"שדה מוקשים".  כל מוקש לצורך העניין הנו חסימה.
עלינו לפסוע במודעות ולפרק מוקש אחר מוקש, עד יצירת משטח חלק שנוכל לפעול בתוכו ללא פגע וללא הפרעה. ליצור ולהגשים כל מה שנבחר במודע, בתוך אותו שדה חיים.

כל תחום בחיינו מושפע ממערכת האמונות שלנו.
אותן אמונות שאספנו מילדות, מחוויות אשר חווינו, דרך השפעות החינוך, הסביבה הקרובה והכלל,
או ההזדהות שלנו. אותן חוויות שליליות (מוקשים), שהטמענו לתוכנו במודע או באופן מודחק, מוקלטות במוחנו ומפעילות אותנו  בהתנהלותנו היום יומית.
שינוי התפישה המהותית כלפי אותם גורמים מעכבים וניקויים, משחרר אותנו מחסימות מגבילות ויוצר שפע-הזדמנויות אין סוף ושליטה,ביצירה הגבוהה של חיינו.
מכך אפשר לקבוע שאנו יוצרים את המציאות שלנו, או אחראים בעצם על גורלנו.

מהם הדפוסים המנהיגים אותנו מתוך ה"אגו" :הפחדים הכעסים השפיטה או הניסיון השלילי (כולל המודחק) וכד'.. דפוסים המפעילים אותנו ואשר באים מתוך ה"מקום המגיב"?, ומה באמת פתוח עבורנו מתוך בחירה חופשית ומודעות גבוהה ? איך מזהים ומחלימים זאת ? (חוויה מתקנת) -זיהוי, קבלה, בחירה חדשה ובריאה..
איך ניתן להתחבר לאמונה ביכולות הבלתי מוגבלות שלנו?  בהכרה ש"מגיע לנו" הטוב ביותר על עצם קיומנו ?  וביצירת הבחירות שלנו והגשמתן ?

כל תחום שמרכיב את חיינו הנו אנרגיה.
ביכולתנו להתחבר ולהזמין כל אנרגיה (או לחסום..).
אם כסף, אהבה, או הצלחה הנם אנרגיה, בכוחנו למלא בהם את חיינו מתוך בחירה. (לאחר שנזהה ונחלים את מה שעומד כחסימה בנינו לבין המטרה שבחרנו)..
לשם כך עלינו להבין את מבנה ההגיון הרוחני ולתפוש את הבלתי נראה לעין,( אך בקלות הבלתי נסבלת של הקיום, נקלט ביתר החושים שבנו) והרי ידוע שאנחנו מנצלים בממוצע כ- 5% מיכולות המוח...

צינורות של שפע מקיפים אותנו, עלינו רק ללמוד להשתמש בהם לטובתנו ולהתחבר לשפע זה, בדיוק כשם שעל מנת לקלוט במקלט הרדיו שלנו את גליו, עלינו להתכוונן לתחנה ולתדר המסוים בצג.

זהו אינו מדע מדויק על פי הכללים המוכרים, אך מי אמר שלמדע יש כלים להתמודד עם הגיון זה ?